<h1>האגור סימן אלף רכ"ו</h1>
<h2>דף ז:</h2>
הא שאין נקחין עוברי דגים ממי שאינו מומחה כשנמחו היינו דוקא בסתם. אבל אם אומר משל דג פלוני הם ואני מכירו שהוא טהור. או שאומר אני מלחתים או שאומר אלו הדגים וקרבים אלו באין מהן. נקחין מכל אדם. אבל אם אומר של דג פלוני וטהור הוא לא מהימן. והרשב"א כתב שאפי' שלמים וסימן טהרה ניכר בהן אין נקחין ממי שאינו מומחה. אלא א"כ אומר של דג פלוני וטהור הוא או אלו דגים ואלו קרביהם. והרא"ש כתב כסברא ראשונה. כתב הרשב"א עוברי דגים והם המקובצים הנמצאים בדגים מותר ליקח מכל אדם. שודאי מדג טהור הן. שדג טמא משריץ ואין מטיל בצים. ואיני יודע למה כתב כן דמאחר שיש שני תרוצים בגמ'. והתירוץ השני אומר רב זירא אידי ואידי משריץ, זה משריץ מבפנים וזה משריץ מבחוץ, וא"כ נקטינן לחומרא. טורים.
